- ניווט
- הכלה
- החתן
- החופה
- האירוע
- כללי
- אחרי האירוע
- אינדקס עסקים
טקס חינה הינו טקס עתיק הנהוג אצל עדות המזרח, בעיקר אצל יוצאי צפון אפריקה ויוצאי הודו ותימן. בטקס מורחים את חומר החינה האדום-כתום על כפות ידי החתן, הכלה ושאר האורחים בצורה עגולה כצורת מטבע המסמלת את מהותו של טקס החינה שהוא ברכה לשפע, פוריות, מזל טוב והצלחה בחיי הנישואין.
המנהג במקור היה קיום הטקס בערב שלפני החתונה, לאחר שהכלה טבלה במקווה, והנשים ברכו אותה בברכת פוריות. בימנו נהוג לקיים את טקס החינה כשבוע לפני החתונה, בהשתתפות קרובי משפחה וחברים. היום הטקס מאד פופולרי בקרב יוצאי כל העדות, והוא עוד חגיגה ואירוע משמח בדרך לחתונה.
במהלך הערב בני הזוג מחליפים מספר תלבושות חגיגיות מסורתיות וגם האורחים מתלבשים בתלבושות מסורתיות (כפתנים, ג'לביות ועוד). שיאו של האירוע הוא טקס החינה עצמו בו המשתתפים נושאים מגשים של עוגיות מרוקאיות ומתוקים, מתנות וקערות של עיסת החינה מקושטת בנרות, הכל מלווה בשירה, ריקודים והמון שמחה.
הכנת עיסת החינה היא לא רק עוד דבר שצריך לדאוג לו, אלא טקס בפני עצמו שיש חשיבות למי שעושה אותו - חשוב שזו תהיה אישה צדיקה עם לב טוב, בעלת שפע של נתינה ואהבה, כסגולה לזוגיות טובה וברכה לחתן והכלה שיבורכו בהן במהלך הטקס. אז אם מצאתם אשה כזאת שתכין את החינה עבורכם, אתם יכולים להעביר לה את המתכון לחינה ביתית שלנו.
300 גרם אבקת חינה – ניתנת להשגה בכל חנות תבלינים (העדיפו את האבקה האדומה על האבקה השחורה).
שליש כוס יין אדום
כוס תה חזק, כדי לחזק את צבע העיסה השאירו את התיונים בתוך העיסה
מקלות ארטיק למריחה
ניתן להוסיף מספר כפות של עראק או מי ורדים בשביל הריח
שימי את אבקת החינה בתוך קערה
צרי גומה במרכז ומזגי חצי כוס תה
התחילי לערבב ומזגי מהתה בהדרגה עד להסמכת התערובת
הוסיפי את היין והמתיני כרבע שעה, התערובת תספוג את הנוזלים ותסמיך
לאחר שהעיסה התקררה יש ליצוק אותה לתוך כלי נחושת
לאחר מכן מקשטים את התערובת
תוספות לקישוט החינה
ורד אדום או עלי ורדים
עלי רודה – נגד עין הרע (נהוג בעדה התוניסאית)
סוכריות דרז׳ה – סגולה לחיים מתוקים ומאושרים
מטבעות זהב – סגולה לפרנסה טובה
מקלות קינמון
נרות קטנים או זוג נרות גדולים – כסגולה לשפע של אור לחתן ולכלה, הדליקו את הנרות כשמתחיל הטקס
לכל עדה יש את המנהגים שלה בטקס החינה. בחינה מרוקאית הזוג יושב יחד על כסאות מהודרים בלבוש מסורתי והאורחים סביבם עושים הכל כדי לשמח אותם – מניפים את הצלחות עם המתוקים והעוגות המרוקאיות, מתנות וקערות החינה ומברכים אותם והכל תוך כדי ריקוד ושירה. לפי המנהג הורי החתן מורחים את ידי הכלה בעיסת החינה ולהפך. גם האורחים מורחים את ידיהם בחינה, כסגולה וברכה לשפע ובריאות.
בחינה הודית הטקס מסמל את הפרידה של האם מבתה. הזוג המתחתן מגיע לטקס בתהלוכה המלווה בבנות המשפחה. את החינה מקובל למרוח על אצבע יד ימין, אשר עליה עונדים את הטבעת בטקס החופה.
חינה תימנית בעבר היתה טקס שהוקדש לחתן בערב שלפני החתונה, ולכלה נערך טקס נפרד עם נשים בלבד בבית הוריה. בימינו טקס החינה התימני דומה לטקס החינה המרוקאי, ובו החתן והכלה לבושים בתלבושות מסורתיות ותכשיטים כבדים, ונהוג לחגוג באווירת שירים וריקודים. בעבר נהגו לקשט את ידי החתן והכלה בתערובת החינה, אך כיום מורחים אותה על כפות ידי החתן והכלה וכפות ידי האורחים כפי שנהוג אצל המרוקאים.