הנך נמצא כאן:

טבעת הנישואין ביהדות

בעבר נהגו לחלק את טקס החתונה היהודי לשני שלבים, כאשר החלק הראשון היה הקידושין (האירוסין), והחלק השני היה הנישואין. בזמן תקופת המשנה והתלמוד תקופת האירוסין נמשכה שנה לערך, ואילו בימי הביניים לעיתים היה מדובר אך ורק במספר דקות, והיו מקרים בהם החתנים נמלטו והנשים נשארו עגונות. כיום, טקס הקידושין וטקס הנישואין התאחדו לטקס החופה שאנו מכירים, ואילו מטרתה העיקרית של טבעת הנישואין היא בקידושין.

מבחינת ההלכה, הקידושין הם אקט של קניין, וניתן לערוך את הקידושין הללו בשלוש צורות שונות: באמצעות כסף, באמצעות שטר או בביאה. בימינו נהוג לערוך את הקידושין בכסף, אשר מתבטא בטבעת הנישואין. את הטבעת יענוד החתן על האצבע המורה של ידה הימנית של כלתו תחת החופה, תוך כדי האמירה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".

ביהדות האישה לא צריכה לתת טבעת נישואין לגבר, אך גברים רבים מחליטים לענוד טבעת על מנת להפגין את הסטאטוס שלהם כנשואים כלפי חוץ. אם את מעוניינת לענוד טבעת נישואין על אצבעו של חתנך במהלך החופה, עליך להתייעץ עם הרב אם הוא מאשר זאת, היות ורבנים רבים מאמינים שנתינת טבעת תערער את טקס הקידושין ותפגע בכשרות החופה. במידה והרב שלך יאפשר לך להעניק לבן זוגך טבעת, תוכלי לעשות זאת בתום הטקס אחרי שבירת הכוס, תוך אמירת הפסוק "אני לדודי ודודי לי", או פסוקים אחרים עליהם ימליץ לך הרב.

ישנם מספר כללים ביהדות שיש לקחת בחשבון כשבאים לרכוש טבעת נישואין:
**על הטבעת להיות עגולה וחלקה בחלקה הפנימי (החלק שבא במגע עם האצבע), ואילו בחלק החיצוני מותרות חריטות, ריקועים ובחירה בגימור מט או מבריק. יש הטוענים שהסיבה לכך שהחלק הפנימי של הטבעת צריך להיות חלק היא שזה יגרום לכך שיישמר הרצף שמסמל את ההרמוניה האינסופית באהבת בני הזוג. יש לקחת בחשבון שהאסכולות המחמירות אוסרות על עיטור וחריטה על הטבעת, לכן יש לברר לאיזו אסכולה משתייך הרב שמשיא אתכם.
**אסור לשבץ את טבעת הנישואין באבנים טובות משום שזה עלול להקשות על הערכה מדויקת של שוויה של הטבעת. במידה ואתם מעוניינים בכך, לאחר החופה תוכלו להוסיף שיבוצים שונים, או לחילופין לחרוט על הטבעת סמל או תאריך שמקשר בינך לבין בן זוגך, וכך להפוך את הטבעת לאישית יותר.
**הטבעת צריכה להיות עשויה מחומר אחד ולא מערבוב של מתכות, ולכן במידה ובוחרים בטבעת זהב, כדאי לבחור בטבעת עם שמונה עשר קראט, משום שזהו הרכב הקרוב לזהב טהור אך עדיין מספיק חזק כדי שלא יתעוות ויישרט בקלות. עם זאת, מותר לערבב בין צבעים של מתכות, כמו זהב לבן וזהב צהוב.
**טבעת הנישואין צריכה להיות בעלת עיצוב פשוט, על מנת שהכלה תוכל להעריך באופן מדויק את ערכה הכספי. דבר זה נקבע על מנת שלא תתבצע הערכה לא נכונה של שווי הטבעת, שעשויה לגרום לכלה להסתנוור ולהיכנס לנישואי טעות.
**שוויה של הטבעת בה הכלה מתקדשת חייבת להיות בעלת ערך של פרוטה לפחות (כעשר אגורות). כמובן שטבעות הנישואין כולן עונות על קריטריון זה בימינו.
**על טבעת הנישואין להיות שייכת לחתן, ועליו לרכוש אותה מכספו שלו. מקובל שהתשלום על הטבעת יתבצע במזומן ולא בצ'קים או בכרטיסי אשראי, על מנת שלא ייווצר מצב שבו התשלום על הטבעת לא נגבה עד החתונה, דבר שיגרום לספק לגבי בעלותו של החתן על הטבעת. כמו כן, כאשר החתן רוכש את הטבעת, צריכים להיות שני עדים נוכחים שיאשרו בפני הרב שטבעת הנישואין שולמה במלואה מכספי החתן.