למרות שלפי חוקי הדת היהודית אין צורך להעניק טבעת נישואין לחתן במהלך החופה, זוגות רבים בוחרים להעניק טבעת כאות למחויבות ולאהבה בין בני הזוג. מקורה של מסורת זו היא במנהג הגויים להחליף טבעות במהלך טקס החתונה, בעוד שההלכה היהודית לא מחייבת זאת.
הסיבה לכך שהמנהג אינו מקובל ביהדות היא משום שלפי ההלכה, נתינת טבעת לחתן על ידי הכלה במקביל לענידת טבעת הנישואין של הכלה עלולה לערער את מעשה הקידושין ההלכתי, ולפגוע בכשרות טקס החופה. כמו כן, ההלכה היהודית אוסרת על היהודים ללכת לפי חוקות הגויים על מנת שנוכל לשמור על הצביון המיוחד שלנו, וגם משום הכלל האומר כי גבר לא ילבש בגדי אישה, וטבעת עלולה לטשטש את הגבולות הללו. עם זאת, החוק האוסר על מנהגי הגויים בטל בפני החוק של שמירה על שלמות המשפחה, אותו מסמלת הטבעת, והטבעת שהגבר עונד אינה שייכת לקטגוריה של "בגדי אישה", משום שמדובר בטבעת המיוחדת לגבר.
ככל שהמנהג להעניק טבעת נישואין לחתן גדלה בישראל, גדל גם המבחר של טבעות, אותן ניתן להתאים לאופי של כל אחד: ישנן טבעות עדינות לגברים שמעדיפים פשטות וסולידיות, וישנן טבעות מרשימות ודומיננטיות יותר שיתאימו לגברים שמחפשים טבעת בעלת נוכחות. כיום הטבעות הנפוצות ביותר לגברים הן טבעות דקות ושמרניות בעלות ניקיון סגנוני, אם כי יותר ויותר גברים בוחרים בעיצובים חדשניים יותר, בעיקר משום שאין על טבעות הנישואין לגברים את אותן המגבלות הדתיות הקיימות בטבעת הנישואין של הנשים, וניתן לשבץ בהן אבנים ולעצב אותן לפי הטעם והסגנון האישי.
זוגות רבים בוחרים בטבעות תואמות או בטבעות המשלימות אחת את השנייה באופן שמסמל את בני הזוג שמשלימים אחד את השני. טבעות כאלו יכולות להיות בעלות דוגמא זהה כאשר רק המידה משתנה, או בעלות צבע או מרקם זהים.
במידה ואת וארוסך החלטתם שאתם מעוניינים להעניק טבעות נישואין אחד לשני במעמד החופה, בררי קודם אם זה מקובל על הרב שמשיא אתכם. רבנים רבים לא מסכימים לכך ואילו אחרים מאפשרים נתינה של טבעת על ידי הכלה בתיאום מראש עם הרב. במקרים אלו בסוף הטקס לאחר שבירת הכוס וסיום הטקס ההלכתי, הכלה מעניקה לחתן את הטבעת כמתנה המביעה את אהבתה, תוך אמירת פסוקים שונים כגון "אני לדודי ודודי לי".